הלכה: שְׁנֵי אַחִין פִּיקְחִין כול'. שְׁנֵי אַחִין אֶחָד חֵרֵשׁ כול'. מַהוּ שֶׁתֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בַּת יִשְׂרָאֵל פִּיקַּחַת שֶׁנִּתְאָֽרְסָה לְכֹהֵן פִּיקֵּחַ. לֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ לְחוּפָּה שֶׁלְּנִישּׂוּאִין עַד שֶׁנִּיתְחָרַשׁ הוּא אוֹ עַד שֶׁנִּתְחָֽרְשָׁה הִיא. אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. מֵת וְנָֽפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם וַאֲפִילוּ חֵרֵשׁ. אוֹכֶלֶת. בְּזֶה יִיפֶּה כוֹחַ הַיָּבָם מִכּוֹחַ הַבַּעַל. שֶׁהַיָּבָם חֵרֵשׁ מַאֲכִיל וְהַבַּעַל חֵרֵשׁ אֵינוֹ מַאֲכִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
הגע עצמך שניסת לבעלה על כרחה מעתה לא תהא נאמנת. בתמיה:
על כרחה. וזימנין דסנייא ליה ולא דייקא:
בעלה שנישאת לו לרצונה נאמנת. דדייקא:
לית יכיל. אי אתה יכול לומר כן דתנינ' לקמן שאין כו' וכדמפרש ר' בא טעמא:
ותהא. אשה נאמנת לומר מת יבמי מהאי טעמא להנשא לשוק:
ומשני שנייא היא הכא בעדי מיתה. כלו' שיש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת מת בעלי דמאחר שאם יבא הוא מכחיש ולא תוכל לומר לא מת אתה מירתתא ודייקא אבל התם אפי' יאמר לא גרשתיך היא אומרת לו גרשתני דהואיל ומתחילה שלא בפניו אמרה גרושה אני מעיזה כדאמר התם:
ואמר אף הכא כן. דנימא הכא נמי דלא תהא נאמנת לומר מת בעלי דהא כ''ע ידעי שהיא אשת איש:
גמ' כמה דאת אמר. בכתובות פ''ב אמרינן האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים כו' אינה נאמנת שאין כאן הפה שאסר:
גמ' מהו שתאכל בתרומה. חרשת מפיקח שנפלה לפני יבם:
נשמעיניה כו'. ברייתא זו גרסינן ג''כ התם לסיועי לר' יוחנן דיפה כח היבם דמאכיל אע''פ שלא אכלה מעיקרא וטעמא דרחמנא רביי' לייבם כדאמרינן התם:
סליק פירקא בס''ד
משנה: שְׁנֵי אַחִין פִּקְחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי נוֹכְרִיּוֹת אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּיקַּחַת מֵת פִּיקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת מַה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת כּוֹנֶס וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת מַה יַעֲשֶׂה פִיקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְייַבֵּם. 77a שְׁנֵי אַחִין אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּיקֵּחַ נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי נוֹכְרִיּוֹת אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּיקַּחַת מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת מַה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת כּוֹנֶס וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת מַה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת כּוֹנֵס וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרו לו. לדבריך פקחת תנשא שיודעת לאמת דבריה ושוטה לא תנשא אלא אחת זו ואחת זו תנשא ואין הל' כר''י:
ושלום בעולם. ג''כ מסתמא מיתפרשא דסתמא דמילתא הכי הוא וכדאמר בבבלי ריש פרקין דלא צריך למיתני רישא אלא איידי דקתני סיפא אין שלום כו' דדוקא היא:
מלחמה בעולם. שהיה שעת חירום דאז אמרה בדדמי מאומד לבה כשראתה ששהה זמן הרבה ולא חזר אמרה ודאי לסטים הרגוהו א''נ ראתה אותו מוכה במלחמה אמרה ודאי ימות אבל כהשלום בעולם אי לא חזיתיה דמית ודאי חיישא לקילקולא שמא יבא אחר שתנשא ותהא מקולקלת:
מתני' שני אחין פקחין כו' כונס. את החרשת ואם רצה להוציאה אח''כ יוציאה:
או חולץ או מייבם. להפקחת ולא קתני הכא אם רצה כו' דהואיל ופקחת היא מסתמא רוצה לקיימא:
שני אחין א' חרש כו' כונס ואינו מוציא לעולם. דלא אתא גט דידיה כו' כדלעיל:
מתני' שלום בינו ובינה. כלו' שלא ראינו קטטה ומסתמא שלום בינו לבינה שאם היתה קטטה דילמא מחמת שנא' מכוונה לאסור עצמה עליו:
משנה: הָאִשָּׁה שֶׁהָֽלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּבָאת וְאָֽמְרָה מֵת בַּעֲלִי תִּינָּשֵׂא מֵת בַּעֲלִי תִּתְייַבֵּם. אֵין שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּבָאת וְאָֽמְרָה מֵת בַּעֲלִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֶלָּא אִם כֵּן בָּאת בּוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. אָֽמְרוּ לוֹ אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ תִּינָּשֵׂא.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרו לו. לדבריך פקחת תנשא שיודעת לאמת דבריה ושוטה לא תנשא אלא אחת זו ואחת זו תנשא ואין הל' כר''י:
ושלום בעולם. ג''כ מסתמא מיתפרשא דסתמא דמילתא הכי הוא וכדאמר בבבלי ריש פרקין דלא צריך למיתני רישא אלא איידי דקתני סיפא אין שלום כו' דדוקא היא:
מלחמה בעולם. שהיה שעת חירום דאז אמרה בדדמי מאומד לבה כשראתה ששהה זמן הרבה ולא חזר אמרה ודאי לסטים הרגוהו א''נ ראתה אותו מוכה במלחמה אמרה ודאי ימות אבל כהשלום בעולם אי לא חזיתיה דמית ודאי חיישא לקילקולא שמא יבא אחר שתנשא ותהא מקולקלת:
מתני' שני אחין פקחין כו' כונס. את החרשת ואם רצה להוציאה אח''כ יוציאה:
או חולץ או מייבם. להפקחת ולא קתני הכא אם רצה כו' דהואיל ופקחת היא מסתמא רוצה לקיימא:
שני אחין א' חרש כו' כונס ואינו מוציא לעולם. דלא אתא גט דידיה כו' כדלעיל:
מתני' שלום בינו ובינה. כלו' שלא ראינו קטטה ומסתמא שלום בינו לבינה שאם היתה קטטה דילמא מחמת שנא' מכוונה לאסור עצמה עליו:
הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁהָֽלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ כול'. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. וְהִיא אוֹמֶרֶת. גְּרוּשָׁה אֲנִי. אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאָמַר אַף הָכָא כֵן. שַׁנְייָה הִיא בְעֵידֵי מִיתָה. מֵאַחַר שֶׁאִם יָבוֹא הוּא מַכְחִישׁ. וּתְהֵא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. מֵת יְבָמִי. לֵית יְכִיל. דְּתַנִּינָן שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. מֵת יְבָמִי. שֶׁתִּינָּשֵׂא. וְלֹא. מֵתָה אֲחוֹתִי. שֶׁתִּיכָּנֵס לְבֵיתָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. בַּעֲלָהּ שֶׁנִּישֵּׂאת לוֹ לִרְצוֹנָהּ נֶאֱמֶנֶת. יְבָמָהּ שֶׁנָּֽפְלָה לוֹ עַל כָּרְחָהּ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנִּישֵּׂאת לוֹ עַל כָּרְחָהּ מֵעַתָּה לֹא תְהֵא נֶאֱמֶנֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
הגע עצמך שניסת לבעלה על כרחה מעתה לא תהא נאמנת. בתמיה:
על כרחה. וזימנין דסנייא ליה ולא דייקא:
בעלה שנישאת לו לרצונה נאמנת. דדייקא:
לית יכיל. אי אתה יכול לומר כן דתנינ' לקמן שאין כו' וכדמפרש ר' בא טעמא:
ותהא. אשה נאמנת לומר מת יבמי מהאי טעמא להנשא לשוק:
ומשני שנייא היא הכא בעדי מיתה. כלו' שיש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת מת בעלי דמאחר שאם יבא הוא מכחיש ולא תוכל לומר לא מת אתה מירתתא ודייקא אבל התם אפי' יאמר לא גרשתיך היא אומרת לו גרשתני דהואיל ומתחילה שלא בפניו אמרה גרושה אני מעיזה כדאמר התם:
ואמר אף הכא כן. דנימא הכא נמי דלא תהא נאמנת לומר מת בעלי דהא כ''ע ידעי שהיא אשת איש:
גמ' כמה דאת אמר. בכתובות פ''ב אמרינן האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים כו' אינה נאמנת שאין כאן הפה שאסר:
גמ' מהו שתאכל בתרומה. חרשת מפיקח שנפלה לפני יבם:
נשמעיניה כו'. ברייתא זו גרסינן ג''כ התם לסיועי לר' יוחנן דיפה כח היבם דמאכיל אע''פ שלא אכלה מעיקרא וטעמא דרחמנא רביי' לייבם כדאמרינן התם:
סליק פירקא בס''ד
לֹא סוֹף דָּבָר כַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁעֵד אֶחָד מַתִירָהּ. וַאֲפִילוּ כַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין עֵד אֶחָד מַתִירָהּ הִיא מַתֶּרֶת עַצְמָהּ. מַה בֵּינָהּ לְעֵד אֶחָד. עֵד אֶחָד חָשׁוּד לְקַלְקְלָהּ. וְהִיא אֵינָהּ חֲשּׁוּדָה לְקַלְקֵל אֶת עַצְמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
והיא אינה חשודה לקלקל עצמה. ולפיכך לעולם נאמנת ואפי' ניסת לו על כרחה:
ואפילו כמשנה ראשונה. דאמר התם שמעתי שאין משיאין בא''י ע''פ עד א' מודים שהיא מתרת עצמה וכדמפרש ואזיל:
ומשני לא סוף דבר כו'. כלומר דשאני גבי בעלה דלעולם נאמנת דלא סוף דבר למשנה אחרונה שאפילו עד אחד מתירה כדאמרי' בשלהי האשה בתרא והוחזקו להיות משיאין ע''פ עד אחד דפשיטא שהיא עצמה נאמנת:
משנה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בְּבוֹאָה מִן הַקָּצִיר בִּלְבַד. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי אֶחָד הַבָּאָה מִן הַקָּצִיר וְאֶחָד הַבָּאָה מִן הַזֵּיתִים וְאֶחָד הַבָּאָה מִמְּדִינַת הַיָּם לֹא דִבְּרוּ חֲכָמִים בַּקָּצִיר אֶלָּא בַהוֹוֶה. חָֽזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּאי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ב''ה כו' אלא בבואה מן הקציר בלבד. כדמפ' טעמא בגמ'. ובנוסחת הבבלי גריס אלא בבואה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה כדאמר שם בגמרא דמעשה שהלכו בני אדם לקצור חטים ונשכו נחש לאחד מהם ומת ובאה והודיעה בב''ד ושלחו ומצאה כדבריה ולא התירו חכמים אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב אבל ממדינת הים אינה נאמנת:
אלא בהוה. דמעשה שהיה כך היה והה''ד לשאר מקומות:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֶלָּא אִם כֵּן בָּאָה בוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. מְתִיבִין לְרִבִּי יְהוּדָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה אַחַת בּוֹכָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ בּוֹכָה. לְזוֹ אַתְּ אוֹסֵר וּלְזוֹ אַתְּ מַתִּיר. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיָּצָא בְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּמֵת שָׁם. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הִיא מַזְכֶּרֶת וּבוֹכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אחת בוכה. שיודעת להערים ולאמת דבריה:
ולזו את מתיר. בתמיה וכן השיבו לו רבנן בבבלי דף קי''ו:
התיב ר''ח. תשובה אחרת לר' יודה הגע עצמך כו' דאני אומר שמא היא מזכרת צערה בשביל בנה ובוכה אלא דלא תלינן כלל בזה ואחת זו ואחת זו תנשא:
אֵי זוֹ הִיא קְטָטָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. לֹא קִידַּשְׁתָּנִי וְלֹא גֵירַשְׁתָּנִי וְלֹא הָיִיתִי אִשְׁתְּךָ מִיּוֹמַיי. אֵין זֶה קְטָטָה. קִידַּשְׁתָּנִי וְגֵירַשְׁתָּנִי אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַתָּ לִי כְּתוּבָתִי. הֲרֵי זֶה קְטָטָה. אָֽמְרָהּ רִבִּי בָּא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ. בְּנִי. אֶלָּא אֲפִילוּ הִיא תוֹבַעַת בְּוַדַּאי לְהִתְגָּרֵשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
אין זה קטטה. כלומר דמהאי קטטה לא תלינן לומר דמשקרת דהא לא תבעה מידי:
קידשתני וגרשתני אלא כו'. דהואיל והיא תובעת כתובה חיישינן דמשקרא כדי לגבות הכתובה:
אמר לי' לא בני גרסינן. לא כן בני אלא אפילו היא תובעת עכשיו להתגרש בודאי ה''ז קטטה ותלינן דמשקרת:
מַה בֵין שָׁלוֹם לְעוֹלָם לְבֵין מִלְחָמָה לְעוֹלָם. מִלְחָמָה בָעוֹלָם סְבוּרָה בוֹ שֶׁמֵּת וְלֹא מֵת. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָֽיְתָה מִלְחָמָה בַצָּפוֹן וּבָאת מִן הַצָּפוֹן. בַּדָּרוֹם וּבָאת מִן הַדָּרוֹם. הָֽיְתָה מִלְחָמָה בַצָּפוֹן וּבָאת מִן הַדָּרוֹם. וְהִיא אוֹמֶרֶת. מִן הַצָּפוֹן בָּאתִי. וַאֲנִי אוֹמֵר. מִן הַדָּרוֹם בָּאת. וְהִיא אוֹמֶרֶֶת. מִן הַדָּרוֹם בָּאתִי. סְבוּרָה לְהַתִּיר אֶת עַצְמָהּ. הִיא אָֽמְרָה. עַל מִיטָּתוֹ מֵת. וַאֲנִי אוֹמֵר. לַמִּלְחָמָה הָלַךְ. הִיא אוֹמֶרֶת. עַל מִיטָּתוֹ מֵת. סְבוּרָה לְהַתִּיר אֶת עַצְמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
סבורה בו שמת. ואמרה בדדמי דס''ד כולהו איקטול ולא פלט:
עד כדון. עד כאן לא שמענו דבמלחמה אינה נאמנת אלא כשבאת ממקום שהיתה מלחמה:
היתה מלחמה בצפון כו' והיא אומרת מן הצפון באתי. ויודע אני שמת במלחמה מהו:
וקאמר הש''ס ואני אומר כו' והיא אומרת מן הצפון באתי גרסינן סבורה להתיר את עצמה. כלומר דתלינן דעל מטתו מת דהרי מן הדרום באת ונאמנת והא דאמרה דמת במלחמה משום דסבורה דבזה תתיר עצמה טפי ומחזקת דבריה כן פי' המרדכי בשם הראבי''ה בפרקין דלקמן:
היא אמרה כו'. כלומר דאנו יודעין דלמלחמה הלך אלא שהיא אומרת על מטתו מת דסבורה להתיר עצמה ואינה נאמנת וברישא טעמא דלא היתה במקום המלחמה. אבל בבבלי מסיק דמת על מטתו נאמנת אפילו במלחמה וכדפרישית לעיל במראה ד''ה עד אחד:
מה בין שלום כו'. מ''ט במלחמה אינה נאמנת:
עֵד אֶחָד מָהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חַד בַּר נַשׁ בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אָמַר לֵיהּ. הֵן הַהוּא פַּלָּן. אָמַר לוֹן. מִית. הֵן הַהוּא פַּלָּן. אָמַר לוֹן. מִית. אָמַר לֵיהּ. וְכוּלְּהוֹן מֵתִים. אָמַר לוֹן. וְאִילּוּ הַוְייָן בַּחַיִין לָא הֲווֹן מֵייתֵי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֵׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי 77b וְאָמַר. מָאן דְּנִישֵּׂאת נִישֵּׂאת. וּמָאן דְּלָא נִישֵּׂאת לָא נִישֵּׂאת. רִבִּי אַייְבוֹ בָּר נַגָּרִי. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה הֲוָות. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' אייבו כו'. כלומר דר' אייבו קאמר עלה דבשעת מלחמה היה המעשה וא''כ ש''מ דעד א' נאמן בשעת מלחמה:
ואמר מאן דנשאת כו'. דלכתחלה לא תנשא אבל הנשאת בעדות זו לא תצא:
מעשה בא לפני רבי. ובאה השאלה לפני רבי:
ואילין הוון בחיין כו'. כלומר דמסתמא מתו שאלו היו בחיים וכי לא היו באין משם:
וכולהון מתים. וכי כולן מתו:
חד כו' ושאלו אותו הן ההוא פלן. היכן הוא פלוני:
נישמעינה. לזה מן הדא דלקמן:
עד א' מהו שיהא נאמן בשעת מלחמה. כלומר למאי דמסקינן כמשנה אחרונה דעד אחד נאמן ואם אמר מת במלחמה מהו מי אמרינן טעמא דעד א' נאמן משום דבמילתא דעבידא לגלויי לא משקר ובמלחמה נמי נאמן או דילמא דטעמא דאשה גופא דייקא והכא לא דייקא דסומכת עליו יותר ממה כשאומר מת סתם כיון דאיכא מלחמה בעולם ויש רגלים לדבר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source